פסק-דין בתיק ת"א 3821-08

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה כספית בעילה חוזית לפיה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לפצות אותם בגין נזקיהם הנטענים בשל עיכוב במסירת דירת מגורים אשר רכשו ממנה.

2.         התובעים הינם בני זוג ובמועדים הרלוונטיים לתביעה הם היו מאורסים זה לזו.

            הנתבעת הינה חברה הרשומה כדין בישראל ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היא הקימה בניין מגורים באתר "שנלר" בנצרת (להלן: "אתר שנלר").

3.         ביום 4.10.04 נערך ונחתם בין הצדדים בעלי הדין זיכרון דברים לפיו רכשו התובעים  מהנתבעת דירת מגורים באתר שנלר (להלן: "זיכרון הדברים" ו -"הדירה" בהתאם ). בזיכרון הדברים נקבע כי תמורת הדירה הינה בסך של 500,000 ש"ח מתוכם סך של 5,000 ש"ח ישולם במועד חתימתו.

            בהמשך, ביום 17.10.04 חתמו הצדדים בעלי הדין על הסכם לרכישת הדירה (להלן: "ההסכם"). להסכם נלווה נספח א' (להלן: "הנספח להסכם") בו נקבע כי הנתבעת תמסור את הדירה לחזקת התובעים יום 15.4.05, אף כי איחור בביצוע המסירה למשך 90 יום לא יחשב כהפרה של ההסכם. כן נקבע בנספח להסכם כי תמורת הדירה בסך של 500,000 ש"ח תסולק בסכומים ובמועדים כמפורט להלן:

-                      סך של 5,000 ש"ח ישולם ביום 30.10.04.

-                      סך של 450,000 ש"ח ישולם עד ליום 31.12.04.

-                      סך של 45,000 ש"ח ישולם במועד מסירת החזקה בדירה.

4.         במועד חתימת זיכרון הדברים מסר התובע לנתבעת על חשבון תמורת הדירה שיק על סך של 5,000 ש"ח, ז. פ. 15.12.04 (להלן: "השיק הראשון"). כמו כן, ביום 8.11.04 מסר התובע לנתבעת על חשבון תמורת הדירה שיק נוסף על סך של 45,000 ש"ח, ז.פ. 10.11.05 (להלן: "השיק השני"). בהמשך, החזירה הנתבעת לידי התובעים את השיק הראשון והשני אשר קיבלה מהם מבלי שפרעה אותם.

            בין לבין, ביום 1.11.04 נטלו התובעים מבנק לאומי למשכנתאות הלוואה המובטחת במשכנתא (להלן: "המשכנתא") וביום 18.11.04 הועברו לנתבעת מתוך כספי המשכנתא סך של 450,000 ש"ח על חשבון תמורת הדירה.

5.         התובעים נישאו זה לזו ביום 15.5.05.

6.         בין הצדדים בעלי הדין התנהלה חליפת מכתבים בה דרשו התובעים מהנתבעת למסור להם את החזקה בדירה כאשר מנגד הנתבעת טענה כי הדירה אכן מוכנה למסירה אולם זאת כנגד תשלום יתרת התמורה בגינה. בעקבות המחלוקת הנ''ל הגישו התובעים לבית משפט השלום בנצרת בקשה בתיק בש"א 2720/06 ובמסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה (להלן: "הסכם הפשרה") בזו הלשון:

" הגענו להסכמה וזאת מבלי להודות בטענות ההדדיות ובלי לפגוע בזכויות הצדדים להגיש תביעות בגין הפרת הסכם, כי תוך 14 יום מהיום ישלמו המבקשים למשיבה סך של 25,000 ש"ח ואת היתרה בסך של 27,000 ש"ח תימסר ערבות בנקאית פיננסית אוטונומית בסך הנ"ל לידיו של ב"כ המשיבה וזאת להבטחת יתרת התשלום מחד ולהבטחת מתן טופס 4 מאידך, הערבות הבנקאית תהיה בתוקף למשך חצי שנה מהיום ותוארך א תוחזר במידת הצורך בהתאם למתן טופס 4".

            יודגש כי בהסכם הפשרה אין כל התייחסות למועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים.

7.         בהתאם להסכם הפשרה שילמו התובעים לתובעת סך של 25,000 ש"ח במזומן ומסרו לידיה ערבות בנקאית על יתרת הסכום, 27,000 ש"ח (להלן: "הערבות הבנקאית").

8.         הדירה נמסרה לחזקת התובעים ביום 18.4.06, כשנה לאחר המועד שנקבע בנספח להסכם.

            במועד מסירת הדירה לחזקת התובעים טרם התקבל טופס 4 והוא ניתן ביום 24.7.06. עד לאותו מועד דאגה הנתבעת לספק לדירה חשמל ומים באופן זמני.

9.         לאחר נישואיהם התגוררו התובעים לסירוגין יחד עם הוריהם.